ברוכים הבאים לבמה הוירטואלית של סטודיו 'אמנות בקשיבות'.
הסטודיו הטובל בירוק בלב קיבוץ ברקאי, מכיל בתוכו שולחן רחב-ידיים לסדנאות ולטיפולים, ספריה ענפה של ספרי אמנות, טיפול ובודהיזם,
חומרי אמנות איכותיים ועוד חפצי חמדה שובי עין ולב.
רציתי להעביר באתר את הצבעוניות והאוירה המאפשרת של הסטודיו למדיה הדיגיטלית.
הכנתי תכנים שיתנו השראה ויעוררו את התיאבון להתנסות וליצור.
אם נוצרה בכם סקרנות, אשמח להפגש בסטודיו.
מיכאלה מנדה ינקו, אמנות בקשיבות
רוצים להתעדכן? לקבלת עדכונים, דיוורים והטבות

אודות מיכאלה
גדלתי בין מכחולים וציורים של סבי מרסל ינקו.
ריח הטרפנטין וצבע השמן התערבב עם ריחות הבישולים המופלאים של סבתי מדי.
הייתי יושבת ומתבוננת בסקרנות בסבא שלי מצייר.
הייתי ילדה ביישנית ומופנמת, שהציור והקריאה היוו לה מפלט מהעולם הרועש.
בגיל 20 התחלתי לתרגל בודהיזם כחלק מהחיפוש האישי שלי.
לאחר שהשלמתי את התואר הראשון באמנות-יצירה ובחוג למצטיינים באוניברסיטת חיפה, גיליתי שיש מקצוע כזה: תרפיה באמנות ושמלמדים אותו בארץ. למדתי לתואר שני בלזלי קולג' וסיימתי את התואר השני ב-1999.
שפת האמנות היתה שגורה בלבי וחשתי שדרך הדיסיפלינה הזו אוכל להיעזר בשפה הזו, כדי לגעת בלבבות ולאפשר גדילה והתפתחות.
קרא עוד
צילום ועריכה: צופית דמרי
בלוג
הקמת פינת אמנות בבית המיועדת לילדים
החשיבות של היצירה החופשית והשרבוט הילדי להתפתחות ילדינו היא עצומה. זו דרך אפקטיבית לפרוק ולעבד את חוויותיהם ולהיות במגע עם חלקים לא מודעים באישיותם המתעצבת. יש כיום הבנה של הורים רבים לגבי הנושא הזה וברצוני להציע מספר עקרונות מנחים מנסיוני ומהבנתי כאמא וכמטפלת באמנות. כדי ליצור מקום שילדיכם ירצו לחזור אליו שוב ושוב וליצור ולבטא […]
על הקשר בין מיינדפולנס, אמנות וטיפול
זהו קשר שאני חוקרת בעשייה שלי מזה שנים. לעיתים הוא נדמה לי חמקמק וקשה להגדרה ולעיתים ברור לעין וללב. תרגול מיינדפולנס מסייע להיות בחיבור פנימי ובהקשבה לקול הפנימי האינטואיטיבי.
האטלייה של סזאן באקס אן פרובאנס
אקס אן פרובאנס היא עיר בדרום צרפת, עיר שבליבה רובע עתיק מרוצף אבנים, שניתן לדמיין בו בקלות את צליל פרסות הסוסים המטופפות וגלגלי המרכבות החורקים של זמנים עברו. העיר העתיקה משובצת מזרקות לרוב, ונעים לטייל בסמטאותיה היפות.
המלצות משתתפים
כשהגעתי לסטודיו שלך בפעם הראשונה ידעתי שהגעתי למקום אליו כמהתי שנים רבות.
הגעתי לסדנת יומני אמנות שסיימתי אותה בדמעות, דמעות של התרגשות, שסוף סוף מצאתי את הבית היצירתי שלי, בית בו אני מרגישה חופשיה לדמיין, לחשוב, להתפרע, להמציא ובעיקר בעיקר להיות אני עצמי.





