החשיבות של היצירה החופשית והשרבוט הילדי להתפתחות ילדינו היא עצומה. זו דרך אפקטיבית לפרוק ולעבד את חוויותיהם ולהיות במגע עם חלקים לא מודעים באישיותם המתעצבת.
יש כיום הבנה של הורים רבים לגבי הנושא הזה וברצוני להציע מספר עקרונות מנחים מנסיוני ומהבנתי כאמא וכמטפלת באמנות.
כדי ליצור מקום שילדיכם ירצו לחזור אליו שוב ושוב וליצור
ולבטא את תחושותיהם באמצעות חומרי אמנות אין צורך בהכרח בהשקעה כספית גדולה אלא בהבנה של העקרון ויישומו בהתאם למה שאפשרי ומתאים לכם.
שלושת האלמנטים הנחוצים הם:
שולחן עבודה
מרחב איכסון לחומרי האמנות
מרחב אכסון לעבודות האמנות
שולחן העבודה יכול להיות שולחן קטן עם כסאות קטנים שמוצב בפינת חדר או שולחן המטבח/ פינת האוכל/ המרפסת שמוסב לצורך זה.
רצוי שיהיה שולחן שזו מטרתו ואין צורך להתאמץ לארגן אותו ושהילד.ה יכולה לגשת לצייר בכל רגע נתון אך אם החלל אינו מאפשר זאת, גם שולחן שכבר קיים בבית יעשה את העבודה.
יש גם יתרון לישיבה בשולחן המטבח למשל כשהאמא או האבא מבשלים במטבח והילד או הילדה ״מבשלים״ את היצירה שלהם ליד.
כדאי לפרוש שעוונית ועליה שכבה של נייר חום מחובר במאסקינג טייפ (בחנויות נקרא נייר קראפט). הפעולה הזו
נותנת מסר לילד.ה שאפשר ״ללכלך״ כלומר לא צריך להיות בלחץ שמא הפעולה האמנותית תשאיר סימנים לא רצויים. זה בעיקר נכון אם מסבים שולחן אוכל למטרה אמנותית.
הנייר החום סופג ומגעו נעים ואינו נדבק ליד כמו השעוונית.
ניתן להחליף אותו מדי פעם ואת הנייר המשומש ועליו כתמים וסימנים, אפשר לחתוך ולהשתמש בו כמצע או כחומר לקולאז׳.
מרחב אכסון לחומרי האמנות
מגירה, עגלה, ארונית, קופסה שניתן להוציא מהארון ולפרוש את תכולתה. כל אלה מתאימים ובלבד שיהיו נגישים לילד.ה ויאפשרו להם להוציא לבד את מה שהם רוצים וצריכים בלי תלות במבוגר.
מי שיש לו בבית חומרים עודפים רצוי לאכסן לחוד ולא להציף בכמויות.
מה כדאי שיהיה בערכת יצירה בסיסית לילדי גן-יסודי?
ניירות:
בריסטול 240 גרם בגדלים שונים.
ניירות מדפסת ממוחזרים גם אפשר אם כי דקים מאד ולא רצוי לעבוד עליהם במדיה רטובה כי הם לא יצליחו לשאת רטיבות.
אופציונלי: נייר מיקסד מדיה או נייר צבעי מים לעבודות שמערבות רטיבות.
צבעים ועוד:
עפרונות גרפיט: עפרון קשה (HB) ועפרון בינוני (2B) ועפרון רך (6B). רצוי של Staedler או חברה דומה באיכותה, מחק ומחדד.
גירי שעווה איכותיים (רצוי של שטוקמאר או קאראן ד׳אש)
גירי שמן (פנדה)
עפרונות צבעוניים איכותיים.
חשוב לנסות בחנות ולראות שהם משאירים סימן בקלות.
צבעי מים כלי יציב למים ומכחולים עגולים לפחות שניים: דק ועבה יותר. פאלטה לערבוב.
חומרים וכלים לקולאז׳:
דבק סטיק, מסקינג טייפ לבן מספריים וקופסה ובה שאריות לגזירה והדבקה.
שאריות הנייר יכולות לכלול מגזינים, שקיות נייר עם הדפס מעניין וכיו״ב. זו הזדמנות לפתח את ההסתכלות של הילד.ה וגם שלנו לגבי ניירות וחפצים שעוברים תחת ידינו ביומיום ולחשוב יחד אם זה מתאים לקופסת ההדבקות. ניתן להוסיף גם שאריות בדים, חומרים שטוחים מהטבע וכל חפץ דו מימד שניתן להדביקו.
אני באופן אישי מעדיפה לא לתת טושים עד שהדרישה באה מהילדים באופן נחרץ. הסיבה לכך היא שהטושים מפיקים צבע כמעט בלי קשר ללחץ שהיד מפעילה ולכן פחות מעודדים התפתחות קשר מוח-עין-יד מאשר עפרונות צבעוניים למשל.
אופציונלי:
שפופרות גואש איכותי. הצבע מרוכז מאד וניתן לדלל אותו למשחה סמיכה יותר או פחות ולעבוד בדרגות כיסוי שונות.
מכחול/מברשת עבה יותר לילדים שאוהבים לעבוד על ניירות גדולים
קנבס מתוח על קרטון בגדלים שונים.
כן ציור
מחברת סקיצות/ יומן אמנות מתאים לעבודה במדיה יבשה ורטובה. מחברת כזו יכולה לאפשר לילד/ה רצף והמשכיות ולקחת עפרונות או גירים לסלון לצייר כשהם יחד עם המשפחה או אפילו בטיול בטבע. נונה אורבך מכנה מחברת כזו ״סטודיו נייד״.
כמו שניתן להבין, השמיים הם הגבול. רצוי שלא להציף בכמויות רבות של חומרים. עדיף לבנות לאט ואיכותי ולהוסיף לפי מה שאנחנו רואים שהילד.ה אוהבים ולפי הגיל.
מרחב אכסון לעבודות האמנות
אם ברצוננו לתת מסר לילד.ה שעבודותיה חשובות, אז כדאי להתייחס אליהן ככאלה. מדי פעם נעבור עליהן ונמיין. גם אמנים ואמניות לא שומרות הכל.
ניתן לאכסן במגירה המיועדת לכך, בתיקיה וכיו״ב.
חלק מהעבודות יכולות לעבור הסבה לחומרי גלם לקולאז׳.
אפשר מכל תקופה לשמור כמה עבודות משמעותיות ואת השאר לצלם ולשמור וירטואלית.
איך זה אצלכם בבית? אשמח לשמוע וללמוד מכם וגם לענות לשאלות.
אודות המחבר
