אודות

אודותיי

גדלתי בין מכחולים וציורים של סבי, הצייר מרסל ינקו.
ריח הטרפנטין התערבב עם ריחות הבישולים הרומניים של סבתי מדי ושל אמי דדי.
הייתי יושבת ומתבוננת בסבא שלי מצייר בסקרנות אבל גם כחלק טבעי מהחיים.
הייתי ילדה ביישנית ומופנמת, שהציור והקריאה היוו לה מפלט מהעולם הרועש.
בגיל 20 התחלתי לתרגל בודהיזם כחלק מהחיפוש האישי שלי.
לאחר שהשלמתי את התואר הראשון באמנות-יצירה ובחוג למצטיינים באוניברסיטת חיפה, באמצע שנות התשעים, גיליתי שיש מקצוע כזה תרפיה באמנות ושמלמדים אותו בארץ. השלמתי לימודי תואר שני חוייתיים ומשמעותיים בלזלי קולג .
שפת האמנות היתה שפתי וקיויתי שדרך הדיסיפלינה הזו אוכל  לגעת בלבבות ולאפשר גדילה והתפתחות.
לאורך השנים כמטפלת באמנות בילדים במערכת החינוך הרגיל והמיוחד, נאבקתי למצוא מקום לעשייה האמנותית האישית שלי ולתת הצדקה לצורך ליצור שפעפע בי. עם השנים הבנתי עד כמה הצורך שלי ליצור עבור עצמי הוא משמעותי ומהווה חלק מהדרך שלי לחוות את החיים במלואם.
בגיל 47 עלה בי צורך לחזור ללימודים ומצאתי שעומד להפתח המסלול לתראפיה מבוססת מיינדפולנס בבר-אילן. זו היתה חוייה משנת חיים עבורי.
תוך כדי הלימודים והתרגול, פגשתי אצל חגית אזולאי רוזנס את יומני האמנות. החיבור בין העבודה ביומן לבין ההקשבה פנימה שהתרגול איפשר, היה בדיוק המימד שעזר לי להניח הצידה את הקולות הביקורתים והשיפוטיים שלי כלפי היצירה שלי ולגלות עולם של חופש פנימי ושל ביטוי עצמי, שתמיד כמהתי לחוות. באופן טבעי רציתי להעניק הלאה את החופש הזה ואת האוצרות שהתגלו לי. 

כיום אני בהכשרה של פסיכותרפיה יונגיאנית, מטפלת בנערות ובנשים  ומקיימת סדנאות שמשלבות בין תולדות האמנות כמשאב עשיר שניתן לדלות ממנו השראה, ובין עשייה אמנותית אישית מכוונת תהליך, במטרה לפתוח ולהחיות את המעיין היצירתי.