יומני אמנות מהווים פורמאט ליצירה ולהבעה עצמית בתוך מחברת/ יומן.
יש מי שיקרא להם פנקסי סקיצות, ספרי אמן, יומן ויזואלי.
יש הבדלים בעיני בין הקטגוריות.
אני אוהבת את ההגדרה art journal שכוללת בתוכה לא רק את ההיבט החזותי אלא גם את ההיבט החושי-טקטילי של המגע עם טקסטורות.
מה בעצם ההבדל בין ציור בתוך מחברת לציור על קנבס למשל? או אפילו על גבי נייר?
החוויה בתוך יומן היא אחרת. עצם האפשרות לסגור ולפתוח את היומן נותנת בחירה לגבי הצגתו לעולם ובכך מאפשרת צורת עבודה אינטימית יותר, המכוונת פנימה.
התחושה היא של עשייה שנועדה לעינינו ולא לעיני הזולת.
הבדל קטן לכאורה אבל כזה שמאפשר התמודדות טובה יותר עם קולות ביקורתיים ושיפוטיים.
כשנפגשתי עם הקונספט של יומן אמנות אצל חגית אזולאי רוזאנס ומאוחר יותר אצל אורלי אבינרי, והתנסיתי בסדנאות אצלן, הרגשתי שהגעתי הביתה ובמובן מסוים זה נכון.
העבודה ביומנים החזירה אותי לאופן בו יצרתי כילדה וכנערה אפשרה לי להתחבר לזרם היצירתי flow שלי, ובעבודה עם אחרות לאפשר גם להן להתחבר למעיין היצירתי האישי שלהן.
פיתחתי עם השנים את הדרך שלי לעבודה ביומנים, בשילוב עם תרגול מיינדפולנס ועם השראה מתולדות האמנות, ואת הדרך הזו אני מאפשרת גם לאחרות בסדנאות שלי.
אני מאמינה שכשמתקיימים תנאים נכונים, האימפולס היצירתי בתוכנו מוצא את דרכו למימוש, כמו מי מעיין שמפלסים את דרכם ויוצרים לעצמם דרך החוצה, לעולם.
יומני האמנות הם יצירות בפני עצמן, הם גם דרך להישאר במגע רציף עם הצד היצירתי שלנו ולפתח אותו ולהעמיק בו.
בתפיסה היונגיאנית, היצירה מאפשרת לנו לעבד תכנים של התת-מודע.
לעיתים רעיונות שבאים לידי ביטוי ביומן ימצאו את דרכם לפורמטים אחרים ואפילו יוצגו, ולפעמים לא.
לעצם העשייה האמנותית המתמשכת בחיינו יש ערך רב והיא הופכת את החיים לעשירים ומעניינים יותר.
אודות המחבר
