על הקשר בין מיינדפולנס, אמנות וטיפול

זהו קשר שאני חוקרת בעשייה שלי מזה שנים.

לעיתים הוא נדמה לי חמקמק וקשה להגדרה ולעיתים ברור לעין וללב.

תרגול מיינדפולנס מסייע להיות בחיבור פנימי ובהקשבה לקול הפנימי האינטואיטיבי.

אותו קול פנימי מדריך את הידהמציירת, המנגנת והכותבת, את הגוף הנע במרחב ואת כל הביטויים האמנותיים בכל המדיות.

גם כמטפלות, האינטואיציה עובדת שעות נוספת בנסיון לפענח ולמצוא הקשרים בין הווה

לעבר בחייה של מטופלת, כדילהביא לבהירות ולעזור להתיר אזורים נפשיים סבוכים.

מיינדפולנס בעשייה האמנותית יתבטא בתשומת לב לשאלות כמו:

על איזה מצע לעבוד?

באיזה חומרים נשתמש?

באילו כלים?

מהו סדר הפעולות?

בתהליך היצירה הפלאסטית יש אינספור צמתי החלטה, ואיך נדע אם לבחור באדום או בירוק, במכחול או בשפאכטל?

התשובה היא פנימית.

ככל שנהיה בהקשבה פנימית שנובעת מנוכחות עמוקה, כך ניטיב להיות במגע עם הידיעה הפנימית

וידיעה פנימית זו, הנובעת מהקשבה, תשרת אותנו בכל תחומי חיינו: בקשר עם עצמנו, במערכות היחסים, בעולם העבודה ובכלל.

לעיתים תהליכים מתרחשים באופן שאינו גלוי לעין, באופן תת קרקעי ולא מודע.

תרגול המיינדפולנס בסטינג טיפולי מסייעלהיות ערות למתרחש בתוכנו ולתקשר אותו החוצה.

החיבור לעצמנו הוא לב הקיום שלנו בעולם ובלעדיו נתקיים, אך לא נחיה באמת.

אני זוכרת היטב תקופות בצעירותי בהן לא היה לי את החיבור הלכאורה-מובן-מאליו הזה ואני זוכרת את הסבל שחוויתי כשהייתי רחוקה מעצמי.

בשבילי זו שליחות של ממש לסייע לאחרות, נערות ונשים, לשהות בחיבור המיטיב לעצמן ולחזק אותו.